מעלת פתיחת ההיכל בבית הכנסת והתועלות היוצאות מכך (לקונה פתיחת ההיכל או השתתפות בפתיחת ההיכל)

בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר. וכך גם הורה אדמו"ר הזקן לבניו, ואדמו"ר הרש"ב לבנו להשתדל להתכבד ביום הקריאה בפתיחת הארון (ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 4)

הבעל שם טוב אמר שכשיהודי (אף הפשוט ביותר) אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמיה דמאריה עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם..." ; ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים (לקוטי דיבורים ב, עמ' רכו.)

אדמו"ר המהר"ש הוסיף שכאשר פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב - "בריך שמיה דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך...", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא (ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג)

(מקור: חב"דפדיה)